חורף, חורף, חורף. מזג האוויר בשבוע האחרון בעיקר גרם לי לרצות עוד יותר להתכרבל בפיג’מה הרכה ובשמיכת הפוך תוך כדי לגימת קפה מהביל וצפייה בתוכניות

לא, לא, בחיי שאני לא עפה על עצמי. זאת באמת עוגת הגבינה הטעימה ביותר שאכלתי והיא דלת פחמימות ונטולת גלוטן לחלוטין. והבונוס – היא כל

השבועיים האחרונים היו מלאים בעיקר בגשמי ברכה ואפילו אני הנמנית על חובבי החורף הקשים, מאלו שאופים עוגת תפוזים בקיץ רק כדי להרגיש כאילו חורף, מרגישה

זהירות, התמכרות חדשה לפניכם 😊 ראיתי את המתכון הזה ברשת בגרסה מאוד לא דלת פחמימה והתעלפתי מהרעיון הגאוני. היה לי ברור שאמצא את הדרך להפוך

שניצלים (ופסטה) הם מבחינתי אוכל בסיסי, הריח שהכי זכור לי מהילדות, כשחזרתי הביתה ביום שישי ואמא או אבא (שניהם בשלני על!) טרחו על ארוחת צהריים

אני במוד של חיתוכיות לאחרונה. זה פשוט מסתדר לי כל כך נפלא עם הקפה של הבוקר, חיתוכית אחת של אושר מתוק והרבה טעמים, כמו שאני

העוגיות המלוחות והפריכות האלו הן נוסטלגיה אמיתית במשפחה שלי. סבתא יהודית ז”ל, אמא של אבא, הייתה אופה אותן ומאחסנת בצנצנות זכוכית ענקיות שאפשרו לכל דיכפין

אם יש משהו שאני נהנית לאפות (ולאכול!) במיוחד אלו עוגיות. בכל צורה וצבע, עוגיות הן תמיד המאפה החביב עלי. במסורות הקולינריות בהן גדלתי את הבוקר

פעם אהבתי ממש לחם. הריח של לחם בתנור או במאפייה היה משבש את כל החושים שלי וגורם לי לריור בלתי נשלט, ולא סתם, זה היה

בעוונותיי אני חובבת מתוקים מכל הסוגים. אני כל כך אוהבת מתוק שבהעמסות הסוכר בהריונות שתיתי את התמיסה (גם של החמישים וגם של המאה) בשנייה וחצי