מה נשתנה הפסח הזה מכל חגי הפסח שלפניו? לא הרבה חוץ מהקורונה והסגר והעובדה שאין להשיג ביצים בשום מקום. שינויים קלילים ממש 😊  מאחר והשנה

השבועיים האחרונים היו מלאים בעיקר בגשמי ברכה ואפילו אני הנמנית על חובבי החורף הקשים, מאלו שאופים עוגת תפוזים בקיץ רק כדי להרגיש כאילו חורף, מרגישה

בלונדיז הם האחים הצעירים והמאגניבים של הבראוניז. אלו חיתוכיות שלרוב עשויות משילובים שונים של סוכר חום, חמאה, אגוזים, חמאת בוטנים או כל דבר אחר שמקנה

אם יש משהו שאני נהנית לאפות (ולאכול!) במיוחד אלו עוגיות. בכל צורה וצבע, עוגיות הן תמיד המאפה החביב עלי. במסורות הקולינריות בהן גדלתי את הבוקר

הסתיו הוא העונה האהובה עלי מכולן ולא רק כי יום ההולדת שלי חל בסתיו. הבקרים נהיים קרירים יותר, אוויר הערב נהיה הרבה פחות דחוס ופשוט

חובבי שוקולד מסוכרים, התפקדו! כמה שאני אוהבת שוקולד. וכמה שיותר מריר, כך טוב יותר. העוגה הראשונה שהכנתי בחיי הייתה עוגת שוקולד (בגיל 14!) ומבחינתי יום

פעם אהבתי ממש לחם. הריח של לחם בתנור או במאפייה היה משבש את כל החושים שלי וגורם לי לריור בלתי נשלט, ולא סתם, זה היה

בעוונותיי אני חובבת מתוקים מכל הסוגים. אני כל כך אוהבת מתוק שבהעמסות הסוכר בהריונות שתיתי את התמיסה (גם של החמישים וגם של המאה) בשנייה וחצי