המטבח המקסיקני כבר מזמן נמצא ברשימת המטבחים הטובים בעולם ואחד החביבים עלי. כמו כל התרבות המקסיקנית המאופיינת בגוונים נועזים, קצב ואקזוטיקה ממכרת, כך גם האוכל.

השבועיים האחרונים היו מלאים בעיקר בגשמי ברכה ואפילו אני הנמנית על חובבי החורף הקשים, מאלו שאופים עוגת תפוזים בקיץ רק כדי להרגיש כאילו חורף, מרגישה

שניצלים (ופסטה) הם מבחינתי אוכל בסיסי, הריח שהכי זכור לי מהילדות, כשחזרתי הביתה ביום שישי ואמא או אבא (שניהם בשלני על!) טרחו על ארוחת צהריים

בלונדיז הם האחים הצעירים והמאגניבים של הבראוניז. אלו חיתוכיות שלרוב עשויות משילובים שונים של סוכר חום, חמאה, אגוזים, חמאת בוטנים או כל דבר אחר שמקנה

הכל התחיל לפני בערך 14 שנים, אז הכרתי את פאי השוקולד הסודי של קרין גורן שהייתה דיוות האפייה הראשונה שגרמה לי להתאהב בעולם המכושף הזה

אם יש משהו שאני נהנית לאפות (ולאכול!) במיוחד אלו עוגיות. בכל צורה וצבע, עוגיות הן תמיד המאפה החביב עלי. במסורות הקולינריות בהן גדלתי את הבוקר

הסתיו הוא העונה האהובה עלי מכולן ולא רק כי יום ההולדת שלי חל בסתיו. הבקרים נהיים קרירים יותר, אוויר הערב נהיה הרבה פחות דחוס ופשוט

פעם אהבתי ממש לחם. הריח של לחם בתנור או במאפייה היה משבש את כל החושים שלי וגורם לי לריור בלתי נשלט, ולא סתם, זה היה

עד כה זה לא היה נורא כמו שחשבתי, ההתמודדות עם הסוכרת. זריקונת וכדור בערב, הרבה הליכות לשיפור תנגודת האינסולין וכמובן הקפדה דקדקנית על התזונה. מהרגע

ועכשיו אחרי שיש לנו כיכר מרציפן יפה וטעימה, איך אפשר עוד לגוון? מרציפן בשוקולד הוא רעיון אחד קטן וממזרי. יוצרים כדורים מהמרציפן, טובלים בג’קוזי חמים

בעוונותיי אני חובבת מתוקים מכל הסוגים. אני כל כך אוהבת מתוק שבהעמסות הסוכר בהריונות שתיתי את התמיסה (גם של החמישים וגם של המאה) בשנייה וחצי