תמיד חשבתי שהקינוחים של חג הפסח הם הכי טעימים שיש. דווקא כשצריך למצוא פתרונות עם חומרי גלם שונים מהרגיל היצירתיות גוברת על מגבלות הכשרות ולדעתי

חורף, חורף, חורף. מזג האוויר בשבוע האחרון בעיקר גרם לי לרצות עוד יותר להתכרבל בפיג’מה הרכה ובשמיכת הפוך תוך כדי לגימת קפה מהביל וצפייה בתוכניות

שנה אזרחית חדשה כאן, וכולנו בתקווה שתהיה יותר מוצלחת מהקודמת לה. ואיזו דרך טובה יותר לחגוג את השנה האזרחית החדשה מפינוק חגיגי ואקסטרא שוקולדי? כבר

מכירים את זה כשאתם פשוט מוצאים משהו מופלא ותוהים האם לשתף את העולם בזה או לשמור לעצמכם? אז כשטעמתי לראשונה את כדורי השלג האלו והם

יש שילובי טעמים בעיני שהם מתת אל. למשל שוקולד וקפה, וניל ותבלינים חמימים, שוקולד ותפוז וכמובן מיליון ואחד שילובים עם אחד הטעמים החביבים עלי –

זמן לא מועט חלף מהפוסט האחרון. לא פשוט עם סגר מספר שתיים, אפילו קשה יותר מהסגר הראשון. בין זום אחד למשנהו של הילדים, בין ערב

בחיי שהייתי בטוחה שהרומן ארוך השנים שלי עם מוזלי עבר ונגמר כשחליתי בסוכרת. לא עוד יוגורט חמצמץ ומעליו שכבת גרנולה פריכה ומתקתקה עם פירות יבשים

עוגיות סניקרדודלס אלו כנראה העוגיות החמאה הכי אמריקניות בעולם. הן רכות מבפנים, מבחוץ עטופות בעטיפת מתנה של סוכר קינמון מתפצפץ וקריספי והן הדבר הכי כיפי

לא, לא, בחיי שאני לא עפה על עצמי. זאת באמת עוגת הגבינה הטעימה ביותר שאכלתי והיא דלת פחמימות ונטולת גלוטן לחלוטין. והבונוס – היא כל

מה נשתנה הפסח הזה מכל חגי הפסח שלפניו? לא הרבה חוץ מהקורונה והסגר והעובדה שאין להשיג ביצים בשום מקום. שינויים קלילים ממש 😊  מאחר והשנה

אז מה שלומכם בימי קורונה מאוד לא עליזים אלו? מקווה שאתם נשמעים להנחיות משרד הבריאות ופשוט #נשארים_בבית. מודה שכל המצב הזה, על החששות והדאגות לבריאותם